‫תגובות לפוסט: "דהרמה ישראלית"‬

‫תגובה לפוסט: "בודהיזם אינו פציפיזם" מאת "בודהיזם אינו פציפיזם « לולאת האל – תומר פרסיקו"‬

‫בודהיזם אינו פציפיזם « לולאת האל – תומר פרסיקו‬ — Tue, 20 Jul 2010 16:18:38 +0000

[...] and Culture, Vol. 9, Spring 2002, שניתן למצוא ולהוריד כ- pdf כאן. המאמר עלה גם בבלוג הסנגהה. לתגובות למאמר ראו בודהיזם הוא פציפיזם [...]

‫תגובה לפוסט: "רטריט דהארמה ומעורבות חברתית" מאת "מאמר באנגלית של זוהר וניית’ן – דהרמה מעורבת חברתית « דהרמה ישראלית"‬

Thu, 15 Jul 2010 21:16:01 +0000

[...] דהרמה ישראלית האתר של הסנגהה בישראל: "הבודהה הבא יהיה הסנגהה" (טיך-נאת-האן) « רטריט דהארמה ומעורבות חברתית [...]

‫תגובה לפוסט: "התמסרות" מאת "admin"‬

‫admin‬ — Fri, 02 Jul 2010 19:59:18 +0000

יפהפה ערן.
תודה על השיתוף הכן.
אצלי שניהם עדיין קטנטנים, כמו ליאור. לגמרי מתמסרים.
ועדיין , בהתבוננות פשוטה, אני יכול לראות רגעים שאני מתמסר אליהם ורגעים שפחות ומזהה את האיכויות השונות.
תודה,
סאטי

‫תגובה לפוסט: "יומן מלחמה משדרות/ העלתה: סנדיה" מאת ""פתאום קם אדם בבוקר ומגלה שהוא רדיקלי" – המלצות קריאה על המלחמה « חוסר סדר מאורגן"‬

Thu, 10 Dec 2009 09:54:49 +0000

[...] בפעם הראשונה שהרגשתי שהמדינה באמת מגינה עלי היה כאשר הושג הסכם הפסקת אש. אין לי אחריות על החמאס, ולכן אני שואלת את מנהיגנו: האם הפכתם אבן על אבן כדי להשיג המשך לרגיעה? כדי להאריך את הפסקת האש? כדי להגיע להסכם הבנות ארוך טווח? כדי לפתור את שאלת המעברים והמצור בטרם פורענות? האם נסעתם עד קצה העולם כדי לחפש מתווכים מתאימים? ולמה נפנפתם בלי למצמץ את היוזמה הצרפתית להפסקת אש אחרי שכבר פרצה המלחמה? ולמה אתם ממשיכים לדחות עד רגע זה כל הצעה אפשרית למו"מ? עוד לא הגענו אל מכסת הקאסמים שאנחנו מסוגלים לספוג? עוד לא הגענו אל מכסת הילדים הפלשתינאים ההרוגים שהעולם מסוגל לעכל? – נעמיקה ציון, שדרות. [...]

‫תגובה לפוסט: "מכתב מגל ויילר, חברה יקרה ויתומת מלחמה/ העלתה: רקפת סנדיה" מאת "eytan"‬

‫eytan‬ — Sun, 25 Oct 2009 00:16:27 +0000

גל שלום.
רכבתי ביער ירושלים ונתקלתי בשלט הנצחה לאדם ויילר. חיפשתי מעט מידע אודותיו והתרגשתי מאוד לקרוא את סיפורם שלו ושל אחיו גדעון, אביך ז"ל. אני מלא הערכה לעוצמות של סבך וסבתך הניכרים גם במפעלי ההנצחה עליהם קראתי מעט. איני יודע האם הנופלים מבני משפחתך גדלו על מסרים ברוח אלו הניכרים בכתיבתך אולם אמונתי היא כי אילו היו הדורות הקודמים הולכים במתווה שאת מצביעה עליו עד כמה שאני מבין אותו, הרי שאנחנו לא היינו כאן היום. היהדות, בשונה מדתות אחרות והנצרות בראשן, אינה מתיימרת להנחיל לנו ערכים מזוייפים של חמלה במקום שאין לה מקום. בעיני, האמירה "כל המרחם על האכזרים סופו שמתאכזר על הרחמנים" משקפת היטב את הדרך להתמודד עם החברה האלימה הנלחמת בנו לסלקנו מארצנו. השוואת ילדי שדרות בפרט וילדי ישראל בכלל, לילדיהם של תושבי עזה הנה אכזריות כלפי ילדינו משום שהיא מבקשת למנוע או לפגוע ביכולתנו לעמוד על נפשנו. בסופו של דבר, בכל מאבק יש חוסר צדק, כפי שבכל שיטת משפט יש עוולה. לא לחינם אמר שלמה "מקום המשפט שם הרשע". יחד עם זאת אוי לה לחברה שאינה מוכנה או מסוגלת להאבק על חייה או שאינה מסוגלת לעשות משפט, בגלל החשש מפני התוצאות הנלוות לכך.
בהערכה,
איתן

‫תגובה לפוסט: "בודהיזם וסוציאליזם דהרמי" מאת "admin"‬

‫admin‬ — Wed, 23 Sep 2009 19:53:44 +0000

אבל אף אחד לא מגיב

‫תגובה לפוסט: "בודהיזם וסוציאליזם דהרמי" מאת "admin"‬

‫admin‬ — Sun, 09 Aug 2009 10:08:01 +0000

תיקנתי את מנוע התגובות. אפשר להגיב. סאטי

‫תגובה לפוסט: "שירים/ העלתה: רני (בתגובה לפוסט של סאטי)" מאת "תמי"‬

‫תמי‬ — Mon, 30 Mar 2009 06:43:50 +0000

תודה רני. היא משוררת נהדרת. השירה שלה היא אחת עם מה שהיא מדברת עליו.
כמה שאנחנו קטנים וגדולים בו זמנית, פשוטים, לא יודעים, מיוחדים, מחזיקים סודות וגם את האפשרות לדעת את מה שמעבר לבשר.
למרות היכרותי המוקדמת עם המילים האלה, כשקראתי אותן כאן הרגשתי כאילו הן מגיעות אלי באופן אחר מהמוכר, חדש וכואב. כשקראתי שוב אחרי יומיים הן שוב הגיעו אלי אחרת, עטופות בהרבה יותר רוך.
כמה הרפי-עין של גלקסיות קטנות.

‫תגובה לפוסט: "רוחניות – או – הכפירה הקטנה שלי…/ סאטי" מאת "רני"‬

‫רני‬ — Tue, 24 Mar 2009 08:59:39 +0000

שני השירים האלה, שכתבה אותן ויסלבה שימבורסקה המופלאה, הם בשבילי סוג של תשובה , מענה, לקיום הנפשי-בשרי-חברתי-אישי , רגעי ואל-זמני , שלנו.

שמחה לאין קץ

התחשק לו אושר,
התחשקה לו אמת,
התחשק לו נצח,
תראו אותו!

בקושי הבחין בין חלום למציאות,
בקושי גילה שהוא אכן הוא,
בקושי גילף בידו ילודת-הסנפיר
אבן-צור וטיל,
קל לטיבוע בכפית אוקיינוס,
לא מצחיק דיו כדי להצחיק את הריק,
בעיניו רק יראה,
באוזניו רק ישמע,
ודבריו שופעים משפטי תנאי עד-בלי-די,
בעזרת השכל יגנה שכל,
בקיצור: כמעט כלום,
אך בראשו חרות, ידיעת-כל והוויה
שמעבר לבשר הטיפשי,
תראו אותו!

שהרי בכל זאת הוא קיים,
התרחש באמת
תחת אחד הכוכבים הקרתניים.
מלא חיות ותנועה על פי דרכו.
בתור ולד עלוב של בדולח –
הוא מופתע למדי.
בהתחשב בילדותו הקשה ולאילוצי העדר –
הוא ייחודי באופן מרשים.
תראו אותו!

רק שימשיך כך, שימשיך לרגע,
ולו להרף עין של גלקסיה קטנה!
שיתברר סופסוף
למה ייהפך, עכשיו משישנו.
והוא – עקשן.
עקשן מאד, יש להודות.
עם הנזם באפו, בטוגה הזאת, בסודר הזה.
שמחה לאין קץ, יהיה אשר יהיה.
מסכן.
אדם של ממש.

תגלית

אני מאמינה בתגלית הגדולה.
אני מאמינה באדם שיחולל את התגלית.
אני מאמינה באימתו של האדם שיחולל את התגלית.

אני מאמינה בחיוורון פניו,
בבחילות, בזיעה הקרה על השפה,

אני מאמינה בשרפת הרשימות,
בשריפתן לאפר,
בשריפתן עד תום.

אני מאמינה בפיזור הספרות,
פיזורן בלא חרטה.

אני מאמינה בחפזונו של האדם,
בדיוק תנועותיו,
ברצונו החופשי.

אני מאמינה בשבירת הלוחות,
בשפיכת הנוזלים,
בכיבוי הקרן.

אני טוענת שזה יצליח
ושלא יהיה מאוחר מידי
ושהדבר יתרחש בלא עדים.

אני משוכנעת שאיש לא יידע,
לא הרעיה, לא הקיר,
אף לא הציפור, שמא תזמר,

אני מאמינה בסירוב להושיט יד,
אני מאמינה בקריירה ההרוסה,
אני מאמינה באובדן של עמל רב-שנים.
אני מאמינה בסוד שנלקח אל הקבר.

מילים אלה מרחפות בשבילי מעל לחוקים.
אינן מחפשות אישוש בדוגמאות כלשהן.
אמונתי חזקה, עיוורת וחסרת-יסוד.

מתוך הספר "בשבח החלומות"

‫תגובה לפוסט: "רוחניות – או – הכפירה הקטנה שלי…/ סאטי" מאת "שיר"‬

‫שיר‬ — Mon, 02 Mar 2009 13:59:41 +0000

סאטי יקירי

אני מחזירה אותנו לרצפה: היתה לך כאן דילמה? האם אתה שואל "מהי רוחניות?"? אני מצאתי כאן משנה סדורה למדי, עד כדי כך שלא היתה לי סבלנות לקרוא את כולה…
אתה אומר כאן: רוחניות היא…. 1, 2, 3. (אהבה לסוגיה, ביטחון, אי נפרדות… וכו')

השאלה שלי אליך: מהי השאלה שלך?

השאלה שלי ליקום (או לדהרמה): יש פה הרבה אינפורמציה. איפה הרוחניות בכל זה?

רוצה לומר:
האם אנחנו חייבים לדעת מהו דבר כדי לדעת אותו?