Monthly Archive for יולי, 2010

רטריט דהארמה ומעורבות חברתית

בעוד פחות משבוע יפתח הקורס. ישנם 2-3 מקומות אחרונים. אנא עדכנו חברים וחברות.

פעולה נכונה – דהרמה בעשייה

5-7 באוגוסט, בקיבוץ עין דור.

בהנחיית שירי בר, אסף אל-בר ואביב טטרסקי

הבודהה התווה דרך בת שמונה נתיבים לשחרור מסבל. אחד הנתיבים הוא פעולה נכונה: פעולה מטיבה, שאינה פוגעת באף יצור חי, ושזורעת זרעים של טוב. בריטריט זה נבחן את המשמעות של פעולה נכונה בהֶקשר של מעורבות ועשייה חברתית, סביבתית ופוליטית.

תרגול הדהרמה נועד לפתוח את ליבנו, לשחרר את התודעה שלנו מאמונות מגבילות, ולחשוף אותנו לאי-הנפרדות של הבריאה. התרגול מביא אותנו להבנה חווייתית שהדוקהא (הסבל) אינו אישי אלא אוניברסאלי, והוא מנת חלקו/ה של כל יצור חי. מתוך הבנות אלה, מתעוררת בנו חמלה כלפי כל ביטוי של סבל שאנחנו פוגשים, ומתעורר הרצון לפעול כדי להקל על הסבל – הפנימי והחיצוני – בעולם.

ההבנה שהסבל הינו אוניברסאלי מובילה אותנו לשמוט מחסומים והפרדות ומעודדת אותנו לחקור את מקור הגבולות וההגנות שאנחנו מקימים סביבנו. מתוך הבנה חווייתית שהאני הוא חלק מתהליך של אינטראקציות מתמידות עם החברה והעולם, מתפתח באופן טבעי רצון להיטיב עם הקהילה ועם החברה בה אנחנו חיים.

מה אנחנו יכולים להביא לחברה בה אנו חיים? מה הקשר בין עשייה חברתית לתרגול רוחני? איך נראית עשייה חברתית שמקבלת השראה מתובנות הדהארמה?

בריטריט מיוחד זה נשלב בין מדיטציית ויפאסנה לתרגילים מעולם האקטיביזם הרוחני, שאותו מפתחים מורים בודהיסטים מובילים – דוגמת ג'ואנה מייסי – המשלבים תרגול עם עשייה חברתית/סביבתית/פוליטית.  סוגיות של אקולוגיה, פערים חברתיים והסכסוך היהודי-פלסטיני יהוו את הקרקע בה נבחן הן את עולמנו הפנימי והן את היכולת שלנו לעשייה בעולם הסובב אותנו. דרך תרגילים חווייתיים שונים ומעגלי הקשבה ניגש אל הסוגיות הללו בדרכים שאולי יהיו חדשות בשבילנו. תרגול המדיטציה יאפשר לנו להיות בצורה עמוקה יותר עם הדברים שנפגוש במהלך הרטריט ועם התגובות שהם יעוררו בנו. השילוב בין דיבור ועשייה לבין ישיבה שקטה במדיטציה יבהיר לנו כיצד פנים וחוץ אינם נפרדים זה מזה.

הריטריט מיועד לכל מי שמרגיש/ה בתוכה/ו את הכמיהה לחברה צודקת, בריאה ושמחה ושרוצה לחבר בין הדהרמה לעשייה חברתית.  אין צורך בהיכרות מעמיקה עם עולם הדהרמה או המדיטציה, אולם אנחנו מניחים שלמשתתפים/ות יש רצון להכיר תחומים אלו.

במאי קיימנו רטריט דומה שנמשך חמישה ימים. בעקבות הרטריט ההוא נוצרה קבוצה של דהארמה ועשייה חברתית שממשיכה להיפגש ולפעול. משתתפי הרטריט הקרוב יוכלו להצטרף לפעילות הזו ולהיות חלק מקהילה שמשלבת בין תרגול דהארמה לתיקון החברה.

מחיר מלא – 320 ש"ח, מחיר מוזל לזקוקים להנחה 260 ₪.

מחיר הרטריט נועד לכיסוי הוצאות הארגון והאירוח. בסיום הרטריט יהיה אפשר לתת דאנה – נתינה נדיבה – למנחים על ההשקעה וההנחיה שלהם.

הגעה, רישום והתארגנות ביום חמישי 5/8  בשעה 12:00

שיחת הפתיחה בשעה 14:00 (לא תתאפשר השתתפות למי שלא נכח/ה בשיחת הפתיחה)

הקורס יסתיים ביום שבת 7/8 בשעה 18:00

להרשמה או לפרטים נוספים: engaged.dharma@gmail.com או 054-6680440

על המנחים:

שירי בר למדה אצל ג'ון סיד וג'ואנה מייסי, מתרגלת בדרך הדהארמה בוגרת מכון ערבה ללימודים סביבתיים ומסיימת בימים אלו תואר שני בהתמרת סכסוכים. שירי היתה רכזת בשביל זהב, היא מנחה בפרוייקט קומי שמקדם שיתופי פעולה בין ארגונים ישראלים ופסטינים. לפני שנה היא יזמה את קבוצת הפסקת האש שבלב שעוסקת בשינוי דעת הקהל הישראלית על ידי בחינת הדפוסים הפסיכולוגיים המזינים את המשך הסכסוך.

אסף סאטי אל-בר – מתרגל דהרמה מזה 13 שנים, בתוכן תקופות ארוכות בתאילנד, הודו ונפאל. איש חינוך ופעיל חברתי. כותב דוקטורט שחוקר את הפילוסופיה הבודהיסטית כפילוסופיה חינוכית. נשוי ואב לשני תינוקות חמודים.

אביב טטרסקי מתרגל ויפאסנה למעלה מעשור. מטפל שיאצו ומדריך של אמנות התנועה סיישין קיטאידו. היה בין היוזמים של ה"הליכה" שמאוחר יותר נהייתה שביל-זהב. פעיל מרכזי בהפסקת האש שבלב. כותב רבות על אקטיביזם ברוח הדהארמה.

אתר חדש לבית הסנגהה

איזה התרגשות! איזה יופי! רותי ויניב הקימו אתר חדש ויפהפה לבית הסנגהה.
http://hasangha.blogspot.com/
אם גם אתם/ן חושבים/ות שהאתר יפה אל תהססו לפרגן עם תגובות :)

מאמר של זוהר וניית'ן – דהרמה מעורבת חברתית

שלום חברות וחברים,

ראו קישור למאמר באנגלית שכתבו זוהר לביא וניית'ן גלייד, חברים יקרים לדרך, מקימי סנגה-סווה, שמארגנים פעולות של דהרמה מעורבת חברתית. המאמר עוסק בתכנים כגון: איך לפגוש סבל וכאב בלי להתפרק/להשתבלל/להוריד מסך. (למאמר לחצו כאן).

התכנים קשורים לסדנת סוף השבוע בנושא דהרמה אקטיביסטית שתתקיים בתחילת אוגוסט (ראו להלן).

זוהר וניית'ן יהיו בישראל באוקטובר, ואנחנו מקווים שנוכל לשלב פעילויות אתם במסגרת דהרמה מעורבת חברתית.

שלכם, סנדיה

התמסרות

כשאני חושב על התמסרות אני חושב על ילדיי.
ראשון עולה במחשבתי ליאור, הצעיר, בן שנתיים וחצי, שבשבועות האחרונים שנתו אינה קלה והוא מתעורר פעמים רבות באמצע הלילה. ואני איתו, כמה שהוא צריך אני איתו. ויש לי סבלנות גדולה אליו – גדולה עד לאין קץ. זה קצת אחרת עם שקד, הבכור בן העשר (עשר זה ילד או נער? הוא חכם ודעתן כאיש צעיר אך עדיין זקוק לי כילד. שלא יגמר לעולם…). עם שקד אני מוצא את עצמי מתעמת כל העת. במקום סבלנות לאין קץ אני איתו כל הזמן על הקצה.
אז מה ההבדל?
אני מתפתה לענות באופן פסיכולוגיסטי ולומר דברים על כפתורים ומנגנונים שיש באישיותי, ששקד דורך עליהם כל העת וכך מפעיל אותי, ובעוד כמה שנים גם ליאור, מן הסתם, יצטרף לריקוד.
אך לא. אעמוד בפיתוי, אנסה להתבונן, אנסה להיות נוכח.
אז מה ההבדל?
כשאני עם ליאור באותן שעות קטנות של הלילה, גופי רפוי ונינוח. כשאני מלטף אותו אני חש אותו כל כך טוב, וכאשר הוא מסיט את ידי, ידי כה קלה ונענית. ואני רואה את פניו, ואני לוחש לו ושר לו, ואיני דוחק בו. כך דקות ארוכות, עד שנרדם.
כשאני עם שקד, באותם רגעים עצובים, אני חש את כתפי והן דרוכות, צווארי מתוח, מצחי חרוש, עיני מצומצמות – כל הווייתי מלחמה. ואני מדבר ומדבר ומדבר, ואיני שומע את המילים כי אינם ולא כלום, רק טון קשה ומקצב דוקר שכולו אומר "אני פה ואתה שם". ובאותם רגעים של חסד, שוב איכות נינוחה ורפויה ממלאת את גופי, ואין אני חש כל צורך למלא החלל במילים, וכך גם שקד, אומר פחות ומחבק יותר.
אז מה ההבדל?
ביחד ולא לחוד, אחד ולא לבד. אולי זו התמסרות.

אני לא מיואש ואיני רואה שחור. יש בי אהבה גדולה גם לשקד, גם ברגעי הכעס. אהבה שמאפשרת מקום לאהבה. זו התמסרות.
ערן.